|
The Establishment of the Sanhedrin in Jerusalem under the Leadership of the Ridbaz – a Special Composition – New York, 1911
Le'Ma'an Zion – two composition about the establishment of the Sanhedrin and the Semicha of Chachmei Beid Din Ha'Gadol in Jerusalem. By Rabbi Aryeh Leib Friedman.
Single edition. Goldman 1660.
A composition that encourages the reestablishment of the Sanhedrin in Jerusalem under the leadership of the Ridbaz as a solution for assimilation and the spreading of Reform Judaism.
The author suggest unique solutions to solve worldwide Jewish problems including, among the others, a prohibition to print book outside the Land of Israel (!) and opening paper factories in the Land of Israel to create jobs for the poor residents of the Old Yishuv.
Among others, the author writes: "We shall establish a university in Jerusalem which will be subject to the Beit Din Ha'Gadol. Three great kingdoms have promised me support this enterprise and after the war I will be able to reveal the details".
The booklets includes printed letters the author had received from Rabbi Ya'akov David Wilovsky (the Ridbaz) and Rabbi Eliezer Deutsch of Bonyhad (Pri Ha'Sadeh).
For various reasons, the initiative to reestablish the Sanhedrin was not carried out.
12pp. With the front cover.
Condition: Good. Typical wear. Detached front cover.
הקמת הסנהדרין בירושלים תחת הנהגתו של הגאון הרידב"ז – חיבור מיוחד במינו – ניו יורק, תרע"א
למען ציון – שני כתבים אודות התייסדות סנהדרין, וחזרת עטרת תפארת ישראל ליושנה, היא סמיכת חכמי בית דין הגדול על הר הקודש ירושלם תובב"א. מאת רבי אריה ליב פרידמן.
מהדורה יחידה. גולדמן 1660.
חיבור המעודד את ייסוד הסנהדרין מחדש בירושלים תחת הנהגת האון הרידב”ז כפתרון להתבוללות ולהתפשטות תנועת הרפורמה.
המחבר מציע פתרונות מיוחדים לפתרון בעיות היהדות העולמית, כולל, בין היתר, איסור הדפסת ספרים מחוץ לארץ ישראל (!) ופתיחת מפעלי נייר בארץ ישראל למען יצירת פרנסה עצמאית לתושבי היישוב הישן העניים. "ובמקום החלוקה יתפרנסו בני ציון מיגיע כפיהם, והיתה תפארת להם ולארץ ישראל".
בין היתר כותב המחבר: נקים בירושלים אוניברסיטה תחת בית דין הגדול, שלוש ממלכות אדירות הבטיחוני לתמוך מפעל זה בעזרה שנתית, ואחרי המלחמה אוכל לגלות פרטי הדברים".
בחוברת נדפסו מכתבים חשובים שקיבל המחבר מאת רבי יעקב דוד וילובסקי (הרידב”ז) ורבי אליעזר דייטש מבוניהד (פרי השדה).
מסיבות שונות תוכנית זו, של הקמת הסנהדרין בימינו, לא יצאה אל הפועל.
12 עמ'.
כולל מעטפת קדמית.
מצב טוב. בלאי אופייני. מעטפת קדמית מנותקת.
books |
|
|
Letter by the Steipler to Rabbi Yosef Shalom Elyashiv – Condolences for the Death of His Father-in_law Rabbi Aryeh Levin – 1969
Letter by the Steipler, Rabbi Ya'akov Yisrael Kanievsky, to Rabbi Yosef Shalom Elyashiv. The letter contains greetings for the upcoming Passover. Seven lines handwritten and signed by him.
On the reverse side of the postcard, he added in his handwriting: "While the postcard was ready to be sent, we heard about the death of his father-in-law at an advance age…"
Condition: Very Good.
מכתב מאת הגאון הסטייפלר אל מרן הגרי"ש אלישיב – תנחומים על פטירת חותנו הגה"צ רבי אריה לוין – תשכ"ט
מכתב מאת הגאון הסטייפלר, הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי, אל "כבוד הגאון ר' יוסף ש. אלישוב", ובו ברכה לקראת חג הפסח. שבע שורות בכתב ידו ובחתימתו.
בגב הגלויה הוסיף בכתב ידו:
"בעוד הגלויה מוכנה לשלוח באה השמועה מפטירת חמיו הרה"צ וכו' זצללה"ה בשיבה טובה ובכתר שם טוב....".
מצב טוב מאוד.
books |
|
|
Kvitle of the 'Chazon Ish' – Names of Members of "Brit Ha'Kana'im" (Including Rabbi Mordechai Eliyahu)
A leaf with names for prayer (Kvitle) of the Chazon Ish. On one side of the leaf, a name he had handwritten; on the reverse side of the leaf, names of four members of 'Brit Ha'Kana'im', one of them being "Mordechai Eliyahu Ben mazal", the future Rishon Le'Zion.
Condition: Good.
קוויטלך של ה'חזון איש' – שמותיהם של חברי "ברית הקנאים" (ובתוכם הרב מרדכי אליהו)
דף שמות לתפילה (קוויטלאך) שבו התפלל מרן החזון איש. בצדו האחד שם שרשם בכתב ידו, ובצדו השני של הדף רשומים שמות של ארבעת חברי 'ברית הקנאים', אחד מהם הוא "מרדכי אליהו בן מזל", לימים הראשון לציון.
מצב טוב.
books |
|
|
Historical Documents from the Archive of Rabbi Pinchas leibush Weber of Jerusalem, a Close Associate of Rabbi Yitzchak Yerucham Diskin
A collection of rare and important documents from the personal archive of Rabbi Pinchas [Aryeh] Leibush Weber.
Rabbi Wewber was one of the first students of the 'Ohel Moshe' Yeshiva that was founded by the Maharil Diskin. For a certain period of time, he served as a Ram and manager of the yeshiva. He also served as a Shadar on its behalf.
For a list of the documents, please see Hebrew catalog.
Condition: Fair-Good.
חוברות ומסמכים היסטוריים מארכיונו של רבי פנחס לייבוש וועבר מירושלים, מקורבו של מרן רבי יצחק ירוחם דיסקין
מקבץ מסמכים נדירים וחשובים מארכיונו האישי של רבי פנחס [אריה] לייבוש וועבער זצ"ל, מדמויות ההוד של ירושלים.
היה מראשוני הלומדים בישיבת 'אוהל משה' מיסודו של המהרי"ל דיסקין. בתקופה מסוימת שימש בה כר"מ ומנהל. שימש גם כשד"ר מטעם הישיבה.
נודע בגדלותו בתורה, אך נפטר במבחר שנותיו בשנת תרע"ז. היה חתנו של העסקן החשוב ר' אלימלך פרלמן. אחד מבניו הוא רבי חיים משה וועבר זצ"ל, מגדולי חסידי חב"ד.
רשימת המסמכים:
א. העתקה ישנה (ככל הנראה משנות התר"פ) של המכתב היסטורי ששלחו בשנת תרס"ח רבני ירושלים אל רבי יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל לרגל הגעתו לירושלים. "שמחנו מאוד מבשורת החלטת דבר בואו אל הקודש... יתן השי"ת בידו עוז ותעצומות לחזק מוסדי קודש אשר יסד אור ישראל וקדושו מר אביו הגאון הקדוש זצללה"ה (המהרי"ל מבריסק)".
למיטב ידיעתנו המכתב המקורי לא נשמר, ולכן ישנה חשיבות רבה להעתקה שלפנינו!
על המכתב חתומים בדפוס: רבי חיים יעקב שפירא, רבי מנדיל מוינשטר, רבי ישראל לייב ברינשטיין, רבי יעקב אורנשטיין, רבי יהוסף רלב"ג, רבי יעקב בלומנטל, רבי ישעיה אורנשטיין ורבי יוסף חיים זוננפלד.
לימים כיהן הרב דיסקין כרבה של העדה החרדית בירושלים, לצדו של הגרי"ח זוננפלד, החתום כאן.
ב. פנקס חשבונות, הכנסות והוצאות, של רבי פנחס לייבוש וועבר (בכתב ידו), מתקופת השלטון העות'מאני. תרס"ו-תרע"ד. עשרות דפים כתובים.
בדף [2]: "פרטי ההכנסות שהיו לי מיום בואי י"ב אלול תרס"ו עד יום כ"ה אדר תרס"ז".
בין החשבונות הנזכרים בפנקס: "ממר אבי, מעות חנוכה"; "נתתי לגוי מוכר החלב"; "בעד מקוה ושכר חילוף מטבע"; "בעד כריכות הסידורים", "להמלמד של זלמן"; "קניתי דברים קטנים בהחנות של גיסי ר"ש [שלזינגר]"; ועוד ועוד. באחד הדפים הוא מציין הוצאה שלו "לביהמ"ד מארעמארש בעד המקום והעליות".
הרבה מהחשבונות המפורטים הנם בקשר ל"ישיבה" ול"כולל" [הכוונה כנראה ל'אוהל משה' שבו למד]. מזכיר פעמים רבות את שכר הלימוד שנתן למלמדים של בניו הצעירים "זלמן" (לימים הגאון הנודע רבי שניאור זלמן וועבר ראש ישיבת פרשבורג), "מרדכי" ו"הינדע" (לימים זוגתו של הקנאי ר' עמרם בלוי ז"ל). אחיו: ר' אהרן (נפטר תשכ"ג) ועוד.
ב. מכתב פולמוסי בכתב יד, מפרשיה היסטורית שהועלמה במשך השנים – הפולמוס האדיר בנוגע לניהול 'בית היתומים' שהקים המהרי"ל דיסקין. במכתב מובעת ביקורת על רבי מנחם אוירבך זצ"ל, לימים רבה של 'מזכרת משה' ומחותנו של הגרי"ח זוננפלד, אשר עמדו שניהם מחלוקת מול רבי יצחק ירוחם דיסקין. בין היתר נכתב במכתב: "בשביל שאיפותיו הרחוקות, גם הטובות... יהרס ח"ו מוסד ענקי ונשגב כזה שיסדהו מרן הגרי"ל דיסקין זצוק"ל...". חתום: "איש ירושלם". הרב וועבר, שהיה מבאי ביתו של הרי"י דיסקין, התמנה על ידו כבא כוחו לפני הדיינים שעסקו בנושא.
ג. מכתב נאה בכתב ידו ובחתימתו של ר' חיים זלמן ויסברג. פעסט, תרע"ד. אל רבי לייביש וועבר. בסיום מכתבו הוא כותב: "גם הרב הג' הצ' הפוא"מ שליט"א פקד עלי לכתב לכם פ"ש וברכת גמר חתימה טובה...". ר' חיים זלמן היה זה שהקים את בית החרושת הראשון בארץ לגזוז. נסע כמה פעמים בשליחות כולל הונגריה לאסוף כספים, ובאותה תקופה שלח את מכתבו זה.
ד. מכתב מעניין מאוד, מאת ראש ישיבה בירושלים [כנראה ישיבת 'אוהל משה'], אל רבי פנחס אריה ליבוש [וועבר], ירושלים, תרס"ה 1904. מסתבר מאוד שהכותב הוא רבי יעקב אורנשטיין זצ"ל, מגאוניה הנודעים של ירושלים, אשר היה ה"מגיד שיעור" בישיבה. המכתב מודפס במכונת כתיבה, עם תיקונים בכתב יד. בראש המכתב כתב: "עצם כתב ידי נתתי ל[רבי] יצחק אורנשטיין" [תלמיד ישיבת 'אוהל משה'] בתוך המכתב מוזכרים תלמיד נאמן של הכותב רבי מנחם מרדכי פרענקיל [תאומים, לימים ראש ישיבת רבי חיים ברלין ברוקלין] והשליח באפריקה הרב חנניה פיטקאווסקי שתמך בו מרן הגר"ש סלנט. הכותב מפרט את סדרי הלימוד שלהם בישיבה בשלשה שיעורים. מספר על פטירת נכדתו הקטנה, בת בנו ר' משה. מזכיר את התלמיד האברך ר' אליעזר פרלמאן. (קרעים עם חסרון בדף).
ה. ארבעה מסמכים רשמיים של העסקן הירושלמי החשוב ר' דוד פיינשטיין, בכתב ידו, ובהם חשבונות רבי לייבוש וועבר. שנות התר"ע.
ו. חוברת מודפסת נדירה, "תקנות כולל אונגארן בעה"ק ירושלים תובב"א". נדפס בפרשבורג. [1903]. חתומים בדפוס: רבי שמה בונם סופר אב"ד פרשבורג ורבי אלעזר לעוו זצ"ל אב"ד אונגוואר. 11 עמ'. קרעים. דפים מנותקים. (אביו של רבי פנחס לייבוש, רבי דוד וועבר, היה מהממונים בכולל אונגארן).
ז. מכתב אל רבי ליביש וועבר גבאי בית היתומים דיסקין, מאת רבי אברהם אבא ריכטער. מונטריאול תרע"ד. הדף קרוע וחסר.
מצב בינוני-טוב.
books |
|
|
Proclamation by Rabbi Elchanan Wasserman against Participation in the Elections for the 'Va'ad Leumi' [National Council] in Jerusalem – [1935]
In 1935, there was a public dispute in Jerusalem concerning the nature of its communities and joining the National Council.
A private letter written by Rabbi Elchanan Wasserman to his friend Rabbi David Potash of Tel Aviv was published to the public. In the letter, Rabbi Elchanan wrote sharp words against the suggestion to join the National Council.
Before us are two original proclamations regarding the aforementioned controversy:
The original proclamation which published what Rabbi Elchanan had written in the letter to Tabbi Potash.
A proclamation that was published by Rabbi David Baharan, one of the geniuses of Jerusalem, supporting Rabbi Elchanan's letter. Among others, Rabbi Baharan praises Rabbi Elchanan, citing things he had heard from the "Chafetz Chaim".
Condition: Good. Folding marks. Tears.
דברי הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן הי"ד נגד ההשתתפות בבחירות ל'ועד הלאומי' בירושלים – תרצ"ה [1935]
בשנת תרצ"ה התנהל בעיה"ק ירושלים ויכוח ציבורי בנוגע לצביון הקהילות, וההתחברות עם ה"ועד הלאומי".
התפרסמה אז ברבים אגרת פרטית שכתב רבי אלחנן וסרמן בנושא זה אל מיודעו רבי דוד פוטאש מתל אביב. באותה איגרת כתב רבי אלחנן דברים חריפים ונוקבים מאוד ע"ד ההצעה להתחבר עם ה"ועד הלאומי".
לפנינו שני כרוזים מקוריים מאותו פולמוס שהסעיר את היישוב החרדי בארץ באותם הימים:
א. הכרוז המקורי בו פורסמו דברי רבי אלחנן במכתבו הנ"ל.
ב.כרוז שפרסם רבי דוד בהר"ן, מגאוני ירושלים וצדיקיה, ובו דברי רקע וחיזוק למכתבו של רבי אלחנן. בין היתר מספר בשבחו של רבי אלחנן, על פי מה נשמע ממרן ה'חפץ חיים'.
מצב טוב. סימני קיפול. קרעים.
books |
|
|
Receipts of the Rebbetzen of Salant and the Rebbetzen Bardeki given for their Membership in the "Aid Society" of the German Jews – Signatures of Dr. Paul Nathan and Efrayim Cohen – 1907
Two printed documents of the Aid Society, "A receipt on the amount … as payment of membership in the Aid Society". Signed by Efrayim Cohen. 21cm.
One of the documents was given to the Rebbetzen H. Salant and the other to the Rebbetzen A. Bardeki, whose names are handwritten on the documents. 1907. Hebrew and English.
The Rebbetzen H. Salant is most likely the Rebbetzen Haya Salany (1839-1920), the fourth wife of Rabbi Shmuel Salant, the rabbi of Jerusalem.
Document of the Aid Society signed by Efrayim Cohen and Paul Nathan. Given to ++++ 1909. 12.5cm.
The Aid Society was active during the early 20th century to assist the Jews of Eastern Europe and the land of Israel abd promote the German culture among the Jews outside of Germany.
Efrayim Cohen Reiss (1863-1943) established the first Hebrew school system in the Land of Israel. He studied at 'Etz Chaim'. Served as the principal of the 'Lemel' school. Was one of the founders of the 'Bnei Brit' Association. He was a relative of the Salant family and of other families of the zealots of Jerusalem; therefore, his school was not banned. In 1903, he became the director of the Aid Society. His house served as center for the intellectuals of Jerusalem.
Paul Nathan (1857-1927) was a Jewish-German journalist, politician and philanthropist who established and headed the Aid Society of the German Jews. He acted for the Jews of the world and especially the Jewish Yishuv of the Land of Israel and was one of the founders of the Technion of Haifa. He was also known for the monetary assistance he gave the Torah institutions of the Land of Israel.
Condition: Good. The leaves are restored.
מסמכי קבלות של הרבנית סלאנט והרבנית ברדקי על חברותן ב"חברת העזרה" של יהודי גרמניה - חתימות ד"ר פאול נתן ואפרים כהן - תרס"ז 1907
א. שני מסמכים מודפסים של ועד העזרה, "קבלה על סך... בתור תשלום חבר לחברת העזרה". חתומים על ידי אפרים כהן. 21 ס"מ.
אחד המסמכים ניתן לרבנית ה. סלאנט [H. Salant] והשני לרבנית א. ברדקי [A. Bardeki], אשר שמותיהן כתובים בכתב יד במסמכים. תרס"ז 1907. עברית ואנגלית.
ככל הנראה מדובר ברבנית חיה סלאנט (1839 תקצ"ט - 1920 תר"פ), זוגתו (בנישואין רביעיים) של מרן רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים,
ב. מסמך של ועד העזרה בחתימות אפרים כהן ופאול נתן. 1909 (תרס"ט). 12.5 ס"מ.
ועד העזרה פעל בראשית המאה ה-20 לסיוע פילנתרופי ליהודי מזרח אירופה וארץ ישראל ולקידום התרבות הגרמנית בקרב היהודים מחוץ לגרמניה.
אפרים כהן רייס (תרכ"ג 1863- תש"ג 1943) הקים את מערכת בתי הספר העברית הראשונה בארץ ישראל. למד ב'עץ חיים'. כיהן כמנהל בית הספר 'למל'. ממייסדי אגודת 'בני ברית'. היה קשור משפחתית למשפחת סלאנט ולמשפחות הקנאים בירושלים, ומשום כך לא הוטל חרם על בית הספר שבראשותו. היה מקורב לרבי שמואל סלאנט. ב- 1903 קיבל על עצמו את ניהול "חברת עזרה". ביתו היה מרכז למשכילי ירושלים.
פאול נתן (1857 תרי"ז- 1927 תרפ"ז) עיתונאי, פוליטיקאי ופילנטרופ יהודי-גרמני, שהקים ועמד בראש "עזרה" - חברת עזרה של יהודי גרמניה. פעל רבות בסיוע ליהודי העולם, ובמיוחד ליישוב היהודי בארץ ישראל, והיה בין מקימי הטכניון בחיפה. כן נודע בעזרתו למוסדות התורה בארץ.
מצב יחסית טוב. הדפים משוקמים.
books |
|
|
Letter of Semicha (Rabbinical Ordination) and a Letter of "Warning by the Rabbis of Germany, to Rabbi Yonah Mertzbach – Special Reference to the Strengthening of Reform Judaism, whose Members Play Musical Instruments on Sabbath in Synagogues – [1925]
In 1925, Rabbi Yonah Mertzbach (1901-1981), one of the best students of the Beit Midrash for rabbis of Berlin, finished his studies. He received the impressive Semicha certificate together with a letter of warning regarding his Semicha. In 1926, by means of his Semicha certificate, he started serving as the rabbi of Darmstadt and later joined Moetzet Gedolei Ha'Torah of Agudat Yisrael.
In 1939, Rabbi Mertzbach immigrated to the Land of Israel. He lived in the Bayit Va'Gan neighborhood of Jerusalem. He was one of the heads of the Kol Torah Yeshiva.
A. Printed certificate on behalf of "Beit Midrash Le'Rabbanim" (Beit Midrash for rabbis) of Berlin.
Given to "our beloved student … Rabbi Yonah the son of Rabbi Moshe Mertzbach" (his name was filled in by hand).
The certificate is written in poetic language: "On the day you say goodbye to out yeshiva … may your ears hear the following words … the path you are going on, do not deviate from it to the right or to the left. If you are leader of one of the holy communities, you must observe the written and oral Torah … you have probably hear that there are many communities that have unloaded the burden of Torah and Mitzvah … bringing musical instruments to the house of God and playing them on Sabbath, publicly desecrating the Sabbath … and now our dear son, if members of a community which has sinned as such will ask you to be their rabbis and teacher, you shall not heed to their requests until they remove the obstacle from their synagogue where they want you to pray and preach…"
His rabbis add a warning:
"If you are already rabbi … and people temp the residents of their town to sin … you shall not follow in their footsteps but resign this position of rabbi you hold…"
In summary they write:
"And if God forbid you ignore this warning of ours … then all the words of the Torah and the Semicha that was given to you is null and void…"
"These are the words of your teachers who warn explicitly with implicit love".
The following rabbis are signed: Rabbi Yosef Wohlgemuth, Rabbi Shmuel Ha'Cohen Greenberg and Rabbi Moshe Auerbach.
Condition: Good. Slight wear.
B. Semicha Certificate, written on parchment, by the rabbis of the Beit Midrash, given to Rabbi Yonah Mertzbach. Nice, square script. Signed by the three aforementioned rabbis. [1925].
The rabbis praise Rabbi Mertzbach: "One of the best students of our Beit Midrash who studied here during the years 1918 until 1923 and merited studying with our genius teacher Rabbi David Zvi Hoffman and our genius teacher Rabbi Avraham Eliyahu Kaplan … and we attest that the above geniuses highly praised him…"
Enclosed is a copy of the certificate, written on paper.
Condition: Good. The margins of the copy are worn and torn.
מכתב הסמיכה ומכתב "אזהרה" מאת רבני גרמניה, לרבי יונה מרצבך זצ"ל – התייחסות מיוחדת להתגברות הרפורמים בגרמניה, המנגנים בכלי שיר בשבתות בבתי הכנסת – תרפ"ה [1925]
בשנת תרפ"ה [1925] סיים הרב יונה מרצבך (תרס"א-תשמ"א), מטובי הבחורים ב'בית המדרש לרבנים' שבברלין, את לימודיו. הוא קיבל את תעודת סמיכה מפוארת, יחד עם תעודת אזהרה על אודות קיום ה"סמיכה". בעזרת תעודת הסמיכה החל לכהן כרבה של העיר דרמשטאדט. בשנת תרפ"ו (1926), ולאחר מכן הצטרף למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
בשנת תרצ"ט (1939) עלה הרב מרצבך לארץ ישראל. התגורר בשכונת בית וגן בירושלים. היה מראשי ישיבת קול תורה, אז נודע שמו ברבים, כפי שנכתב בתעודה שלפנינו שקיבל בצעירותו: "נראה שכלו הישר כי יודע למשקל ומלטרי לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, גם ראשית חכמה יראת ה' סמכתנו, ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם, על תמימות דרכו ורוב ומעלות הטובות".
א. תעודה מודפסת "הודעה נאמנה", מטעם 'בית מדרש לרבנים' בברלין.
ניתנה "לתלמידנו ואהובנו הבחור מוהר"ר מו"ה ר' יונה בן הח' ר' משה מערצבאך" (שמו הושלם בכתב יד).
התעודה כתובה בנוסח מרגש ומליצי: "ביום הפרדך מישיבת בית מדרשנו... אוזניך תשמענה הדברים האלה... זה הדרך תלך בו, לא תסור ממנו ימין ושמאל. אתה הגבר כי תוקם על באחת הקהילות הקדושות, עליך להקים עולה של תורה הכתובה והמסורה... הלא ידעת גם שמעת, כי רבו הקהילות אשר פרקו מעליהן עול התורה והמצווה... להעמיד בבית ה' כלי שיר ולנגן בו גם ביום שבת קודש לחלל בקהל עם את שבתות ה'... לא יארכו הימים ולרגל הארגעל קול מקהלות נשים שרות נשמע בהיכל ה', ובסדר התפילה אשר קיבלנו מאבותינו נפרצה פרצה אחר פרצה... ועתה הבן יקיר לנו, אם אנשי קהילה אשר פרצו באחת החטאות כאלה יקראוך להיות להם לרב ומורה, לא תאבה ולא תשמע להם, עד אשר הרימו והסירה כל מכשול מבית התפילה אשר יכינו לך להתפלל ולהטיף שם מילותיך..."..
מוסיפים ומזהירים רבותיו:
"אם כבר ישבת על כסא הרבנות... ויקומו שם אנשים וידיחו את יושבי עירם... לא תעמוד בדרך אתם, כי אם הסר את משרת הרבנות הזאת מעל שכמך...".
ולסיום הם כותבים:
"והיה אם ח"ו רוח אחרת תעבור עליך ותשליך אזהרתנו זאת אחרי גוך... כי אזי כל דברי התורה ורשות וסמיכה הנמצאים, הן בכתב התרת הוראה אשר ניתן לך והן בכתב תעודת הרבנות אשר תחת ידיך, בטלין ומבוטלין...".
"אלה דברי מוריך המזהירים באזהרה מגולה עם אהבה מסותרת".
חתומים רבותיו בבית המדרש: רבי יוסף וואלגמוט, רבי שמואל הכהן גרינברג, ורבי משה אויערבך.
מצב טוב. בלאי קליל.
ב. תעודת סמיכה, כתובה על גבי קלף, מאת רבני בית המדרש, שניתנה לרב יונה מרצבך. כתובה בכתב יד מרובע ונאה. חתומים עליה שלושת הרבנים הנ"ל. תרפ"ה [1925].
הרבנים מפליגים בשבחו של הרב מרצבך, "אחד מטובי חניכי בית מדרשנו ועמד בין עמודיו משנת תרע"ח עד שנת תרפ"ג וזכה עוד ליצק מים על ידי מורנו הגאון מו"ה דוד צבי האפמאן זצ"ל ומורנו הגאון מו"ה אברהם אליהו קפלן זצ"ל... ועדים אנחנו שהגאונים הנ"ל דברו נכבדות בו...".
מצורף העתק של התעודה, שנעשה כנראה אז באותם ימים, עם הנוסח המלא והעתקת החתימות. כתוב על דף נייר.
מצב טוב. בלאי וקרעים בשולי דף ההעתק.
books |
|
|
The Personal Appointment Calendar of Rabbi Yosef Shalom Elyashiv
A pocket appointment diary in which Rabbi Yosef Shalom Elyashiv wrote his financial accounts and payment of his debts as well as Torah novellae.
On the leaves of the calendar, he updated from time to time the payment of his debts and on the appendix leaves at the end of the calendar, which are usually designated for telephone numbers, rabbi Elyashiv wrote short Torah novellae, references to various sources and more.
(Appointment calendar for 1965. Published by Beit Ha'yetomot ha'Kelali".
Condition: Good.
פנקסו של מרן פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל
יומן-כיס בו רשם מרן הגרי"ש במשך שנה תמימה את חשבונותיו הכספיים ותשלומי חובותיו, כמו גם חידושים תורניים שהבריקו במוחו.
בדפי היומן עצמו עדכן מפעם לפעם את פרעון חובותיו, ואילו בדפים הנספחים בסוף היומן, המוקדשים לרשימת טלפונים, רשם הגרי"ש חידושי תורה קצרים, הפניות למקורות שונים, ועוד.
(יומן לשנת תשכ"ט. בהוצאת בית היתומות הכללי).
מצב טוב.
books |
|
|
Handwritten Illustration by the Chazon Ish / Names for Prayer handwritten by Him
A. A printed leaf by the school for girls of Ha'Edah Ha'Charedit. Sent to the Steipler. The leaf reached the desk of his brother-in-law, the Chazon Ish, and he drew on it some halachic illustration.
Condition: Good. The margins are slightly torn. Wrinkles.
B. A letter handwritten and signed by Rabbi Bezalel Zolty to the Chazon Ish. On the reverse side of the leaf, three names for prayer handwritten by the Chazon Ish.
איור בכתב יד קודשו של מרן החזון איש / שמות לתפילה בכתב יד קודשו
א. דף מודפס מאת בית הספר לבנות, של העדה החרדית. נשלח אל הגאון הסטייפלר. הדף הגיע לשולחנו של גיסו מרן החזון איש, והוא רשם בגבו איור הלכתי כלשהו.
מצב טוב. קרעים קלים בשוליים, קמטים.
ב. מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי בצלאל זולטי, אל "אדמו"ר הגאון החסיד" החזון איש. בגב הדף שלוש שמות לתפילה, בכתב יד קודשו של החזו"א.
books |
|
|
The Personal Archive of Rabbi Meir Cohen, One of the Leaders of Ha'Edah Ha'Charedit: a Very Large Collection of Booklets, Documents and Letters by Agudat Yisrael and Neturie Karta of Jerusalem
A very large, variegated collection of items, some of which are extremely rare and of historical content.
Among others: letters by Rabbi Moshe Blau and Rabbi Moshe Glokman Porush.
Manuscripts and lists,
Proclamations and colorful lithographs.
Letters and documents of Kollel Shomrei Ha'Chomot.
Impressive membership certificate from 1928 with signatures of the leader sof Agudat Yisrael of Jerusalem. Extremely rare!
Two printed notes of the Beit Midrash of Sha'arei Chessed with the signatures of Rabbi Avraham Binyamin Rivlin and Rabbi Avraham Chaim Hackleman. 1924.
Three rare invitations to congresses of the management of Ha'Edah Ha'Charedit. extremely rare. The 1920's.
"The Moshava Sha'arei Chessed", the well-known neighborhood of Jerusalem, a collection of receipts and certificates from the Ottoman period. Signed.
Invitation to celebrate Siyum Ha'Shas on the Yahrzeit of Rabbi Yosef Chaim Sonnenfeld in 1944.
Proclamation 'Listen Israel' (the 1920's).
Special train ticket for the reception for the Rebbe of Satmar
A festive issue of the Jerusalemite newspaper 'Machzikei Ha'dat' of Agudat Yisrael announcing that the League of Nations confirms the right of the Jewish Nation to the Land of its forefathers. 1922.
A very large announcement of Kollle Shomrei Ha'Chomot with the printed signatures of the most prominent rabbis and a printed photograph of Rabbi Yosef Zvi Dushinsky, a booklet "souvenir by the management of Kollel Shomrei Ha'Chomot", which was printed in Pressburg-Ungvar during the 1920's.
A printed deed from the 1900's and many more items.
Condition: Good.
ארכיונו החשוב של איש היישוב הישן, הרב מאיר כהן זצ"ל: אוסף גדול של חוברות, מסמכים, מכתבים ורשימות מאגודת ישראל הירושלמית, העדה החרדית ונטורי קרתא – התקופה העות'מאנית ותקופת המנדט
אוסף ענק ומגוון המכיל עשרות פריטים, חלקם נדירים מאוד, ובעלי תוכן היסטורי.
בין היתר:
*מכתבים מאת ר' משה בלוי ור' משה גליקמן פרוש
*כתבי יד ורשימות,
*כרוזים וליטוגרפיות צבעוניות.
*מכתבים ומסמכים של כולל שומרי החומות.
*תעודת חבר מרשימה, משנת תרפ"ח, עם חתימות ראשי אגודת ישראל בירושלים. נדירה באופן יוצא מן הכלל!
*שתי פתקות מודפסות של בית המדרש בשערי חסד, עם חתימות רבי אברהם בנימין ריבלין ורבי אברהם חיים הקלמן. תרפ"ד.
*שלוש הזמנות נדירות לכינוסים של הנהלת העדה החרדית. נדיר מאוד. שנות התר"פ.
*"המושבה שערי חסד", השכונה הירושלמית הנודעת, אוסף קבלות ותעודות מהתקופה העות'מאנית, חתומות.
*כרטיס הזמנה לחגיגת סיום הש"ס ביום היארצייט של רבי יוסף חיים זוננפלד בשנת תש"ד;
*כרוז 'הסכת ושמע ישראל' (שנות התר"פ);
*כרטיס נסיעה רכבת מיוחדת לקבלת פנים של האדמו"ר מסאטמר;
*גיליון חגיגי של העיתון 'מחזיקי הדת' הירושלמי, של אגודת ישראל, המבשר על כך שחבר הלאומים מאשר את המנדט זכות עם ישראל על ארץ אבותיו. תרפ"ב 1922. פריט מפתיע ומיוחד במינו.
*מודעה ענקית של כולל שומרי החומות, עם חתימות בדפוס של גדולי ישראל, תצלום מודפס של רבי יוסף צבי דושינסקי שליט"א, חוברת 'מזכרת מאת הנהלת הנשיאות של כולל שומרי החומות', שנדפסה בפרשבורג-אונגוואר בשנות התר"פ;
*שטר עסקא מודפס, משנות התר"ס.
מצב טוב-בינוני.
books |
|
