|
The Lingual Enterprise of Itamar Ben Avi: the Dictionary He Used during the Years of His Work, with a Dedication by His Father Eliezer ben Yehuda, the Reviver of the Hebrew Language – Comments Handwritten by Itamar Ben Avi/"After Seven Years of Work – the Dictionary of Our Language in Latin Letters has been Completely Finished!"/List of the Dozens of Words Made Up by Ben Avi, in His Handwriting!
Important and special items from the lingual work of Itamar Ben Avi (Ben Zion Ben Yehuda), a Hebrew hournalist, author and Zionist activist, who continued the linguistic work of his father Eliezer Ben Yehuda, the reviver of the Hebrew language [the 1930's].
A. Wilhelm Gesenius' Hebraisches und Aramaisches Handworterbuch uber das Alte Testament… von Dr. Frants Buhl. Leipzig, 1899. 13th edition.
Hebrew-Aramaic (Biblical) – GermanDictionary. on the preface page, there is a handwritten Hebrew dedication by Eliezer Ben Yehuda to his son, Itamar (Ben Zion): "To Ben Zion, the 22sd of Kislev [1921], Eliezer".
Under Eliezer's dedication, Itamar added a dedication of his own: "And from me to the public library of Netanya, Ben Zion".
An additional dedication handwritten by Itamar appears on the first title page: "To the public library of Netanya, Itamar Ben Avi".
During the 1930's. Itamar Ben Avi devoted his time – seven (!) years to be precise - to a special project – the writing of a Hebrew dictionary in Latin letters.
Before us is the dictionary he used for his work and in which he wrote his comments and lingual innovations. On the leaves of the dictionary appear dozens of corrections and comments handwritten by Itamar Ben Avi (it is possible that several of the comments were handwritten by his father, Eliezer Ben Yehuda, for example, on page 823).
In July 1938, Itamar Ben Avi finished his work, reaching page 902 (where the dictionary ends, before the section of appendices). He was very excited and expressed his excitement on paper. Thus, he wrote in Hebrew in Latin letters (to convey the message of the book): "Listen father and mother in heaven! Tel Aviv 5698. After seven years of work – the dictionary of our language in Latin letters has been completely finished! After seven years of work, with relative quiet in our country and no black frames in our newspapers! Thank God! And may Judah be independent maybe even in September ".
B. Leaves with lists of Hebrew words and their Latin transcription handwritten by Itamar. [9] leaves.
One of the leaves is fascinating. On its upper part, Ben Avi wrote: "Why I do not claim that they are mine" then he wrote down about ten new Hebrew words made up by Bialik and others. Then he wrote: "But they are mine" and then he wrote down dozens of words which he renewed, among them the Hebrew words for football, loudspeaker, safe-box, cinema, motorbike, tasty, binoculars, hairdressing salon, mechanic, umbrella and many more.
C. Leaves handwritten by Itamar Ben Avi with prose. [7] leaves + [1] note.
D. "Chalomi Ha'Rishon" (M First Dream) – an autobiographic literary composition handwritten by Itamar Ben Avi describing hischildhood. [2] leaves.
E. Three telegrams sent by Itamar Ben Avi to his wife Leah. USA, 1937. English.
Itamar Ben Avi's Hebrew-Latin and lingual enterprise
Itamar Ben Avi continued his father's enterprise of developing the Hebrew language and renewed many Hebrew words. At the same time, he also supported the international Esperanto and called for replacing the Hebrew alphabet with the Latin one in order to help turn the Hebrew language into a "Jewish Esperanto". Subsequently, in 1928, he published a Hebrew newspaper in Latin letters titled "Ha Savuja ha Palestini" (The Palestinian Week) and in 1933 established the weekly "Deror", also in Latin letters. However, both soon closed down. The material before us indicates that during the 1930's he also worked on writing a Hebrew dictionary in Latin letters (the dictionary was never published).
Condition: The dictionary is in Fair condition. The leaves are in Fair-Good condition.
מפעלו הלשוני של איתמר בן אב"י: המילון בו השתמש במשך שנות עבודתו הבלשנית, עם הקדשה של אביו אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית, עם הערות בכתב ידו של איתמר בן אב"י / "אחרי שבע שנות עבודה - תם ונשלם מילון שפתנו באותיות לטיניות!" / רשימת עשרות המילים שהמציא בן אבי, בכתב ידו!
איתמר בן-אבי, בנו של ״אבי הישראלית״, אליעזר בן-יהודה, נחשב באופן סמלי למי שהיה הדובר הילידי הראשון של השפה הישראלית. איתמר בן אב"י המשיך את מפעלו של אביו , מחיה השפה העברית, בפיתוח הלשון העברית וחידש מלים עבריות רבות.
לפנינו פריטים חשובים ומיוחדים במינם מעבודתו הלשונאית של איתמר בן אב"י , שהיה גם עתונאי עברי, סופר ועסקן ציוני
הפריט המרכזי הוא מילון עברי וארמי (תנ"כי) - גרמני.
1. Wilhelm Gesenius' Hebraisches und Aramaisches Handworterbuch uber das Alte Testament… von Dr. Frants Buhl. לייפציג, 1899. מהדורה שלוש-עשרה.
בפתח הספר, בעמוד ההקדמה, מופיעה הקדשה בכתב ידו של אליעזר בן-יהודה, לבנו, איתמר (בן-ציון): "לבן ציון, לזכרון, כ"ב כסלו תתמ"ב לגלותנו [תרע"א], אליעזר". בן יהודה העניק לבנו את הספר הזה, לצורך עבודתו הלשונית.
במהלך שנות ה-30 שקד איתמר בן אבי על אחד פרוייקט מיוחד במינו, אשר הקדיש לו את מיטב שנותיו – שבע שנים תמימות (!) - כתיבת מילון עברי באותיות לטיניות.
לפנינו המילון בו השתמש בעבודתו, אשר היה לפניו בכל אותן שנים, ובו רשם את הערותיו וחידושיו הלשוניים. בדפי המילון מופיעים עשרות תיקונים והערות בכתב ידו של איתמר בן אב"י (ייתכן כי מספר הערות הן בכתב ידו של אביו אליעזר בן-יהודה, למשל בעמ' 823).
ביולי 1938 סיים איתמר בן אבי את עבודתו זו, והגיע לעמ' 902 (שם מסתיים המילון (לפני חלק הנספחים), התרגש מאוד, והביע על הדף את התרגשותו. וכך רשם בכתב ידו, בעברית אך באותיות לטיניות (וזאת כדי לבטא יפה את המסר): "האזינו, אבא ואמא במרומים! תל אביב, 5698 (לא תרצ"ח עוד).
תם ונשלם מילון שפתנו באותיות לטיניות...
לאחר שבע שנות עבודה, עם שקט יחסי בארצנו, וללא מסגרות שחורות בעתוננו! ברוך השם!
ותהי יהודה העצמאית אולי כבר בספטמבר".
את המילון הזה בחר איתמר בן אב"י להפקיד בספרייה העירונית בנתניה, אותה ייסד, ובשני מקומות בספר ישנה הקדשה בכתב ידו ובחתימתו לספריה.
ב. תשעה דפים עם רשימות מלים בעברית ובתעתיק לאותיות לטיניות, בכתב ידו של איתמר בן אב"י.
אחד הדפים הוא מרתק וחשוב מאוד: בראשו כתב בן אבי: מדוע איני טוען כי שלי הם:", וכאן רשם כעשר מילים חדשות שהמציאו ביאליק ואחרים. לאחר מכן רשם: "אבל שלי הן:", ואז רשם עשרות מילים אותן חידש, ובהן עם ישראל משתמש עד היום!
בין המילים שחידש ורשם בדף שלפנינו: כדורגל, רמקול, כספת, קולנוע, אופנוע, טעים, משקפת, מספרה, מכונאי, אגרופן, מטרון (מטריה), ועוד ועוד.
ג. דפים בכתב ידו של איתמר בן אב"י, ובהם רשימות ספרותיות (קטעי פרוזה). [7] דף + [1] פתקה.
ד. "חלומי הראשון" - רשימה ספרותית אוטוביוגרפית בכתב ידו של איתמר בן אב"י, בה מספר על ילדותו. [2] דף.
ה. שיר על החיטה, כנראה בכתב ידו של איתמר בן אב"י. [1] דף כתוב משני צדיו.
ו. שלוש טלגרמות ששלח איתמר בן אב"י אל רעייתו לאה (אבושדיד), אשר ארה"ב, 1937. אנגלית.
על פי האוטוביוגרפיה של איתמר בן-אב"י, הוא הכיר את לאה "עוד בעריסתה". הוא חיזר אחרי לאה על ידי כתיבת שירי אהבה שהקדיש לה בכינוי "אלה" ו"אלתי". אולם לאחר שפרסם את רובם בעיתון "האור". לאחר מכן פרסם שירים שכאלה בעיתון 'הצבי' שהדפיס אביו, בן יהודה. בסופו של דבר נתנה המשפחה את הסכמתה, ולאה נישאה לאיתמר. אחד השירים שכתב איתמר ללאה אבושדיד בטורו "פינת המודעה הקטנה", בעיתונו "האור", עובד על ידי דודו ברק והולחן על ידי נורית הירש.
ז. מאת אל איתמר בן אבי. מאת ועד להרחבת הפעולות של ללויד ימי ארץ ישראלי. חתום. 1939.
מפעלו העברי-לטיני של איתמר בן אבי
איתמר בן אב"י המשיך את מפעלו של אביו בפיתוח הלשון העברית וחידש מלים עבריות רבות. במקביל, תמך גם בשפת האספרנטו הבינלאומית וקראת להחלפת האלפבית העברי בלטיני, כדי להקל על הפיכת העברית ל"אספרנטו יהודית".
"את בן-אב"י הדריכה מחשבה מקורית: היות ורוב היישוב היהודי, שהתגורר בארץ ישראל בתחילת שנות השלושים, כבר סיים את 'מהפכת העברית' שבה החל אביו, אליעזר בן-יהודה, הגיעה העת ללמד את העולם כולו את שפת הנביאים. כדי להקל עליו לעשות זאת – כך חשב 'במוחו הקודח' – הבה נציע לו לקרוא עיתון עברי באותיות לטיניות. בן-אב"י העריך שהמשימה אפשרית, ואפילו בקרב עמים גדולים. עובדה היא, שאחרי מלחמת העולם הראשונה העביר העם הטורקי את שפתו הלאומית אל הכתב הלטיני" (מתוך המאמר: 'דרור': עיתון עברי באותיות לטיניות – מאת פרופ' דוד אסף, מתוך הבלוג 'עונג שבת').
מתוך אידיאולוגיה זו, הוציא לאור בשנת 1928 עתון עברי באותיות לטיניות בשם "השבוע הפלשתיני " (ha Savuja ha Palestini), ובשנת 1933 ייסד את השבועון "דרור" (Deror) אף הוא באותיות לטיניות, אך שניהם לא האריכו ימים.
"בעקבות הדפסת העיתון רבים תקפו אותו, אך היו גם כמה תומכים, ובהם זאב ז'בוטינסקי. המשורר שאול טשרניחובסקי הביע התנגדות עזה, ואילו ביאליק שתק. הרב האשכנזי הראשי, ר' אברהם יצחק הכהן קוק, כתב לבן-אב"י שאסור לו בתכלית האיסור להדפיס דברי קודש באותיות לטיניות, ובן-אב"י הסיק מכך שהרב קוק דווקא מברך על שאר החלקים של העיתון..." (שם).
כפי העולה מהמסמכים שלפנינו, נראה כי במהלך שנות ה-30, במסגרת עבודה זו, שקד בן אב"י גם על כתיבת מילון עברי באותיות לטיניות (למיטב ידיעתנו, המילון לא ראה אור מעולם).
מצב המילון והדפים: טוב-בינוני.
manuscript |
|
